הפינה הפשוטה - ממש לא כונאפה

שלום לכולם!
קופצת לעוד גיחה קטנה וטעימה
והפעם רוצה לספר לכם על קינוח שהכנתי לארוחה אצל חברים אליה הוזמנתי בהתראה קצרה,
אותה הארוחה בדיוק בה פגשתי לראשונה את עוגת הפרג ושוקולד לבן הנפלאה.

התבקשתי גם להביא איתי מנה לסעודה- כמובן שהתנדבתי להביא קינוח (אלא מה?) אבל לא ידעתי מה...

הקינוח שהיה עליי להכין היה צריך להספיק ל-16 סועדים, כמות גדולה למדי של אנשים
ולא היה לי זמן ו/או כוח ו/או חשק לשום דבר מסובך...
אז מה עושים כדי להכין קינוח להרבה אנשים, שיהיה מהיר וגם טעים?

פשפשתי במקרר, ולמזלי הגדול מצאתי כמה עזרים שהביאו את הגאולה-
2 קופסאות של גבינת עיזים ערבית שקניתי לפני שבועיים בסיור קולינרי בו הייתי ביפו, ומאז נשכחו במקרר לבלי שימוש
כי תמיד כשאני רואה מוצרי מזון מיוחדים אני לא יכולה לעצור את עצמי מלקנות אותם מיד,
למרות שמחצית הקניות הספונטניות האלה נאלצות לבלות על המדף לבלי שימוש לעד....
במקפיא היתה לי שקית של אטריות קדאיף שאני תמיד שומרת לעיתות מצוקה,
כי הוא מהווה פיתרון מהיר וזריז לקינוחים יפים, טעימים ומרשימים, ואפשר לשמור אותו בהישג יד לחודשים ארוכים (מומלץ!)

אז אם יש גבינה, ויש קדאיף-
בטח ובטח שהפיתרון המושלם הוא להכין כנאפה!

 

בתור חובבת גדולה של מתוקים בכלל ובקלאוות על כל סוגיהן בפרט- מבצק עלים, פילו או קדאיף

אין ספק שכנאפה תמיד היתה אחת החביבות עליי,

במיוחד כשהיא טרייה ומלית הגבינה שבה חמה ונמסה בפה... יאמממממ! זה פשוט מעדן אמיתי...

אבל כל מי שלא ניסה להכין כנאפה בבית מעולם, לא יודע באיזו קלות מדובר...

ההכנה כל כך פשוטה ומהירה שזה לא להאמין!

כך שעיקר העבודה במתכון טמונה רק בהשגת קדאיף וגבינת עיזים טובה.

5 דקות של עבודה לאחר מכן וחצי שעה של אפייה- ויש לכם קינוח מרשים ומיוחד לכמות גדולה של אנשים, ובכלום עבודה!

 

כך נראית הגבינה הערבית שרכשתי – גבינה מתוקה במים מלוחים.

הגבינה מחולקת לפרוסות עבות במרקם מעט צמיגי-קארדי המזכיר שילוב של גבינה בולגרית וצפתית גם יחד.

כשטועמים את הגבינה הישר מן הקופסא, היא מזכירה מאוד טעם של גבינה בולגרית- בגלל מי המלח בהם שרתה
ולכן חייבים להסיר את המליחות שדבקה בה על ידי סינון הנוזלים המלוחים, שטיפה במים,
והשריית הגבינה במים נקיים למשך יום או יומיים.

בסוף התהליך המליחות נעלמת, ומתקבלת גבינה בטעם עדין מאוד-

אני אוהבת להשאיר לגבינה מעט מליחות עדינה, שתתנגש עם המתיקות של הכנאפה, אבל זה כמובן לשיקולכם.

מאחר שהיה עליי להכין תבנית גדולה של כנאפה כדי להאכיל 16 פיות,

אך אבל היו לי בבית רק שתי קופסאות של גבינה ערבית,

החלטתי לתגבר את גבינת העיזים בתוספת גבינת ריקוטה עיזים,
מאחר ואני באופן אישי מאוד אוהבת לקבל כנאפה שמנמנה עם הרבה מאוד גבינה.

מי שרוצה לקבל כנאפה דקיקת גזרה כמו במראה האורגינלי, יכול פשוט לקצץ בכמות המלית.

גבינת הריקוטה עושה עבודה נהדרת במקרה הזה כי גם היא, כמו הגבינה הערבית, היא גבינת עיזים בעלת טעם עדין,

ומרקם רך שמסתדר נפלא עם אטריות הקדאיף הפריכות.
את הגבינה הערבית אפשר להמיר בגבינת עיזים רכה אחרת, בגירסה ה"ישראלית" יש המכינים אותה על בסיס ריקוטה בלבד.

עבור ההגשה השריתי תותים בשלים בתערובת של ליקר תפוזים, מיץ תפוזים, גרידת תפוז וסוכר

וקיבלתי תותים בניחוח הדרי-אלכוהולי ונפלא

שהשתלבו בצורה נהדרת עם הכנאפה והוסיפו לה טעם וצבע.
מאחר וכעת לא ניתן למצוא תותים בהישג יד, אפשר כמובן להגיש בתוספת כל פרי אחר.

להלן כמה תמונות מאופן ההכנה:

יום או יומיים לפני הכנת המתכון, מתחילים בתהליך "טיהור" הגבינה הערבית מהמליחות שדבקה בה.

לשם כך שוטפים את פרוסות הגבינה בעדינות, ומשרים אותן בתוך מים, עד שהמליחות נעלמת.

כדאי להחליף את המים כמה פעמים במהלך ההשרייה.

אם אתם אוהבים כמוני ניגוד טעמים, השאירו לגבינה מעט מליחות עדינה,

אבל היזהרו שלא תהיה מלוחה מדי כדי שלא תקבלו קינוח ממש מלוח...
מפוררים את הגבינה לפירורים בעזרת הידיים, ומערבבים אותה בקערה ביחד עם גבינת ריקוטה.

אין צורך להוסיף לתערובת הגבינה סוכר להמתקה, מאחר שאנו הולכים לצקת עליה סירופ סוכר בנדיבות בתום האפייה.

מי שרוצה להגיש את הכנאפה ביחד עם תותים שיכורים,

יכול כעת להשרות את התותים בתערובת של ליקר תפוזים טוב, מיץ תפוזים, קליפת תפוז וסוכר.

 

לאחר שהמלית מוכנה, עוברים לטיפול בשערות הקדאיף.

את שערות הקדאיף הטריות שלי קניתי בפקעת גדולה ודחוסה-

לפני השימוש יש "לפתוח" את שערות הקדאיף, להתיר אותן ולאוורר אותן.

לאחר מעבירים את שערות הקדאיף לקערה, ומערבבים לתוכן חמאה מומסת עד שהן מצופות מכל צדדיהן.

מי שרוצה להקנות לכנאפה שלו מראה מסורתי, יכול לערבב לתוך האטריות בשלב זה מעט צבע מאכל כתום-
אני ויתרתי הפעם ונשארתי עם הצבע האותנטי.

 

משטחים מחצית מכמות אטריות הקדאיף על גבי תבנית תנור גדולה, מרופדת בנייר אפייה-

חשוב שלא לדחוס את הקדאיף יתר על המידה כדי להשאיר אותו אוורירי ופריך כדרוש.

 

קולים את הפיסטוקים על מחבת חמה ללא שמן, עד שהם מתחילים להשחים ולהפיץ ניחוח קלוי וטעים בחדר.

מעבירים את הפיסטוקים הקלויים למעבד מזון, וטוחנים אותם גס בפולסים.

משטחים על גבי שכבת הקדאיף שלנו את מלית הגבינה בשכבה אחידה, ומפזרים עליה פיסטוקים קלויים בנדיבות.
מי שלא אוהב פיסטוקים יכול כמובן גם לוותר אבל לדעתי הם מוסיפים טעם נהדר וצבעוניות נפלאה.

 

כל שנותר כעת הוא לסדר מעל למלית את יתרת כמות שערות הקדאיף, להדק בעדינות ולאפות.

ניתן להכין את הכנאפה כמה שעות מראש עד לשלב זה,

אבל הדבר הכי הכי חשוב בכנאפה, הוא לאפות אותה ממש לפני ההגשה, ולאכול אותה חמה מהתנור!

הטעם המקסימלי מתקבל כשהאטריות פריכות והגבינה חמה- כשהכנאפה מצטננת היא מאבדת מקסמה,

לכן חשוב להכניס לתנור כשהאורחים באים, להוציא ולהגיש מיד.

בזמן שהכנאפה שלנו בתנור מתפנים להכנת הסירופ-

מבשלים בסיר קטן סירופ העשוי מים וסוכר ביחס של 1:1,

ומתבלים אותו בכמה כפות של מיץ לימון, מעט קליפת לימון מגוררת וכמה טיפות מי ורדים.

מניחים לסירופ להצטנן מעט, ומיד כשהכנאפה יוצאת מן התנור יוצקים את הסירופ על המאפה החמים, ומגישים!

 

וכך נראית מנה אישית של כנאפה, עם תות בליקר תפוזים על שיפוד רוזמרין

 

זה טעיםםםםם!

 

  

עד כאן בברכת שבוע נעים וטעים לכולם!

כנאפה חמה עם תותים שיכורים

החומרים:

לתותים שיכורים (אופציה):

2 כפות גדושות סוכר

2 כפות מיץ תפוזים סחוט טרי

2 כפות קוואנטרו או ליקר תפוזים טוב

1 כפית קליפת תפוז מגוררת

סלסלת תותים

למלית:

חצי ק"ג גבינה ערבית מתוקה במי מלח (או גבינת עיזים טובה)

חצי ק"ג ריקוטה עיזים (ניתן להמיר בחצי ק"ג נוסף של גבינה ערבית)

לקדאיף:

חצי ק"ג קדאיף

180 גרם חמאה

אופציה - מעט צבע מאכל כתום (אני לא שמתי הפעם)

100 גרם פיסטוקים

לסירופ:

350 גרם סוכר

350 גרם מים

כמה טיפות מי ורדים או מי זהר

כמה כפות מיץ לימון סחוט טרי

מעט קליפת לימון מגוררת

לקישוט:

חופן פיסטוקים קצוצים

כלים:

תבנית אפייה גדולה של התנור, מרופדת בנייר אפייה

אופן ההכנה:

לתותים שיכורים (לא חייבים):

מערבבים בקערה בינונית סוכר, מיץ תפוזים, קוואנטרו וקליפת תפוז.

מסירים לתותים את חלקם העליון, מוסיפים אותם לקערה ובה רוטב הקוואנטרו ומערבבים כך שהתותים יצופו היטב.

מכסים בניילון נצמד ומעבירים לקירור למשך כשעתיים.

למלית:

שוטפים את הגבינה הערבית, ומשרים אותה למשך יום-יומיים במים כדי להסיר את המליחות.

מחליפים מפעם לפעם את המים.

מפוררים את הגבינה לתוך קערה גדולה, ומערבבים לתוכה גבינת ריקוטה.

לקדאיף:

מחממים תנור לחום בינוני 180 מעלות.

פותחים את הקדאיף בעזרת הידיים לקבלת אווריריות, ומעבירים לקערה גדולה.

ממיסים את החמאה ויוצקים אותה לתוך הקדאיף, תוך עירבוב עד שהאטריות מצופות היטב.

במידה ורוצים להוסיף צבע מאכל כתום עושים זאת כעת, ומערבבים היטב.

משטחים מחצית מכמות האטריות בתבנית בשכבה אחידה.

משטחים על גבי הקדאיף את מלית הגבינה בשכבה אחידה לכל אורך התבנית.

קולים את הפיסטוקים על מחבת חמה ללא שמן עד שהם מתחילים להשחים ומפיצים ניחוח קלוי.

טוחנים את הפיסטוקים במעבד מזון לחתיכות גסות, ומפזרים מעל למלית הגבינה.

מסדרים מעל למלית את יתרת כמות שערות הקדאיף, ומעבירים לאפייה למשך כ-45 דקות,

עד שהקדאיף מקבל צבע זהוב-שחום.

לסירופ:

בזמן שהכנאפה נאפית מכינים את סירופ הסוכר.

יוצקים סוכר ומים לתוך סיר קטן, ומבשלים יחד על להבה גבוהה עד שהסוכר נמס.

מנמיכים את הלהבה, מוסיפים פנימה מיץ לימון, קליפת לימון וכמה טיפות מי ורדים או מי זהר לפי הטעם

ונותנים לסירופ להתבשל כמה דקות עד שמתחיל להסמיך. מצננים עד לתום האפייה.

לאחר שהכנאפה מוכנה, מוציאים אותה מהתנור ויוצקים עליה מיד את סירופ הסוכר-

יש לעשות זאת בעדינות ובהדרגתיות, תוך שימוש במצקת מלאה בכל פעם

עד שכל הסירופ נספג במאפה.

מקשטים בפיסטוקים ומגישים מיד.